יום שבת, 29 ביוני 2013

פיתוח מוצרים, לוגו ו"רבע-געלט"

מה צריך בשביל לפתח קינוחים? - ציוד כמובן.
חלק מהציוד כבר קיים במקום אותו אני שוכרת, אבל מקפיא טוב ומקצועי הוא הכרחי וגם לא זול.
כמו ילדה טובה, עשיתי מחקר שווקים, לקחתי הצעות מחיר של חדשים ומשומשים - ותוך כדי הבנתי שבעצם אני חייבת להגדיר טוב טוב מה אני צריכה - איזה גודל מקפיא, כמה מדפים איזה טמפ' הקפאה ועוד דברים טכניים שבהתחלה לא הקדשתי להם מחשבה, אבל הם חשובים.
נחשפתי לעולם הציוד התעשייתי - עולם לא נעים בכלל.
מחסנים אפלוליים באזורים לא הכי טובים מלאים בערבוביה של ציודים חדשים ומשומשים
והסוחרים הם לא אנשים שאפשר לחשוד בהם שהיו בסדנה לשיפור שביעות רצון הלקוח.
בסוף אחרי שהתייאשתי מהמשומשים קניתי חדש.
הייתי לחוצה כי רציתי כבר להתחיל לפתח.
וברור שזה גרם לי לעשות טעות.
אבל על זה בפוסטים הבאים, כי כידוע מקפיא שמופיע במערכה ראשונה, יתקלקל בשלישית.

המקפיא

התחלתי לעבוד, להכין מוצרים, לנסות אותם בגרסאות שונות ולתת לאנשים לטעום.
היו לי המון התלבטויות וככל שהמשכתי התעוררו הרבה שאלות מקצועיות הקשורות למוצרים עצמם, לאריזה שלהם, לשינוע שלהם ואת התשובות אני לא יודעת. אני אוכל למצוא את התשובות בעצמי, אבל זה יקח לי זמן ואולי גם פגיעה במוניטין.
עוגת מוס לימון בצורה הזו?
אולי ככה?

בתהליך הזה הבנתי שחסר לי מעין מדריך מקצועי שידריך אותי בכל הדברים האלו שאדם לומד עד בשרו כאשר הוא מקים עסק מהסוג שאני מקימה. לא רציתי ללמוד על בשרי הכל.רציתי ללמוד מנסיון של מישהו שכבר עבר את מה שאני עוברת.
כלמודת יועצים, ידעתי עכשיו שהיועץ חייב להיות כזה שיהיו לו המלצות ממישהו שאני סומכת עליו. לכן פניתי לאח של חברה,שאני מכירה אישית ,שף,שבבעלותו חברת קייטרינג גדולה ואיכותית.הייתה לו המלצה ללא סייג על שף שגם מנהל בי"ס לבישול.

http://www.bishulim-school.com/

כך התחיל השלב הקריטי והחשוב ביותר בכינון העסק שלי עד כה. אני עוד אספר בפוסטים הבאים איך נפגשנו, איך עבדנו ביחד, איך הסכמנו ולא הסכמנו על דברים ועוד. פשוט תהליך מרתק.
הדבר הראשון שהוא אמר זה שאני לא יכולה ללכת רק על מוצרים קלים או מופחתי קלוריות אלה על מגוון גדול יותר של מוצרים. כדי שאוכל להציע ללקוח פתרון שלם לקינוחים. במילים פשוטות - שהלקוח יוכל לקחת את כל הקינוחים לעסק שלו ממני ולא יצטרך לעבוד עם ספקי קינוחים אחרים. היה לי קשה לקבל את השינוי בקונספט אבל ראיתי את ההגיון בדבריו.
שינוי גישה - כבר לא רק קינוחים קלים

במקביל התחלתי לעבוד על מיתוג. שזה אומר שאני צריכה להחליט מה האופי של העסק ואיך מתאפיין קו המוצרים ובהתאם למתג את עצמי. למשל האם אני הולכת על קו בייתי (עוגות ביתיות), או נניח רטרו (אקלייר וסברינה).דרך אגב - איכות כנראה לא יכולה להיות חלק מהמיתוג כי זה מובן מאליו. כל מי שמוכר קינוחים אומר שהם איכותיים ולכן איכות זה לא משהו שיוצר בידול.
גם עולם השיווק זה עולם מעניין ואני מגלה ממנו עכשיו על קצה המזלג ועדיין,
אלו המון דברים חדשים.
אז צריך להכין לוגו שישדר את המסר של המותג, כרטיס ביקור, מדבקות,קטלוג ואתר אינטרט.
גם על זה אני אספר עוד קצת בפוסטים הבאים.
זה הלוגו שלי אותו יצר דייב אייזקס הגרפיקאי המוכשר:
איזה מסר משדר הלוגו הזה?


ועוד משהו במישור האישי: לקחתי ברצינות את מה שכתבו לי בתגובות הפוסטים ("עזבי אותך מקינוחים ותתחילי בקריירה של כתיבה") והתחלתי לכתוב לעיתון מקומי, כי אני אוהבת לכתוב וכתיבה עיתונאית היא מעניינת ובא לי לעשות גם את זה (בהיקף מצומצם) .זה מכניס עוד כמה גרושים, אז מה רע?


עיתון כפר ורדים - מי כתב את כתבת השער?










דברים שלמדתי:

  1. כאשר צריכים לעבוד עם יועץ, כדאי להגיע אליו דרך המלצות מלקוחות שלו שהם אנשים שאתם סומכים עליהם.לבקש ממנו שמות של לקוחות שלו שאפשר לדבר איתם.להגדיר יחד עם היועץ בצורה הכי טובה שיכולה להיות מה הוא אמור לספק ומתי.כדאי מאד לכתוב זאת במסמך. זה לא חייב להיות מסמך משפטי. רק כדי שאפשר יהיה לחזור מדי פעם למסמך ולבדוק שמה שהעסק שלכם צריך הוא אכן מקבל.
  2.  ועוד טיפ קטן לגבי ביטוח - לקבל הצעת מחיר בכתב (מייל או פקס למי שעדיין משתמש במכשיר הזה) ולבדוק שמה שאתם משלמים בפועל לביטוח תואם את הצעת המחיר שקיבלתם.אני קיבלתי מסוכנות ביטוח מאד מאד גדולה ומכובדת הצעת מחיר לביטוח סיעודי. עשיתי ביטוח לכל המשפחה ואחרי שבדקתי את התשלומים, התברר לי שגובים ממני הרבה יותר מהצעת המחיר.פניתי לסוכן - הוא בדק ואמר "אופס טעיתי..., הצעת המחיר שנתתי לך איננה נכונה, אין אפשרות לקבל את הביטוח במחיר הזה". הייתי צריכה להשקיע זמן נוסף וטרחה על מנת לקבל את הביטוח לפי ההצעה.  




יום רביעי, 20 במרץ 2013

ההקמה - אני עושה הכל חוץ מקינוחים

אז איך מקימים עסק? אני שואלת את החונכת העיסקית שלי.
בסוף הפגישה איתה אי אפשר להגיד שממש הבנתי מה אני צריכה לעשות.
רק הבנתי שזה מאד קשה להשיג רשיון יצרן של משרד הבריאות,
ודי קל לקבל כשרות - רק צריך לשלם.
ושאני צריכה לחפש מקום לעבוד בו.
אח"כ אני צריכה לפתח את המוצרים.
אח"כ לעשות תכנית שיווק
אח"כ או תוך כדי לפזר טעימות בין הלקוחות.
לפני שאני מתחילה למכור אני צריכה לפתוח תיקים אצל הרשויות.
וגם לעשות תמחור והמחרה (מה זה?)
בקיצור נהייתה לי סמתוחה איומה בראש.
סמטוחה בראש

אז אמרתי לעצמי ראשון ראשון.
והתחלתי לחפש מקום מצויד לעבוד בו.
זו הייתה משימה לא פשוטה בכלל.
מאיפה אני מכירה אנשים שיש להם גם מקום וגם ציוד?
ניסיתי להתקשר למתווכים אבל ללא תוצאות.
ואז, אז התחלתי לדבר עם אנשים שאני מכירה, חברים, שכנים, חברים של חברים (כמו בפייסבוק, או שבעצם בפייסבוק זה כמו בחיים?)
ומסתבר שכל אחד מכיר מישהו או יודע על מישהו או שיש לו איזה רעיון למי כדאי להתקשר.
רשמתי את כל הרעיונות האלה והתחלתי להתקשר.
הייתי צריכה לדבר עם המון אנשים שאני בכלל לא מכירה ולהסביר להם מה אני צריכה.
בשבילי זה לא פשוט בכלל.
אבל כשצריך אז צריך.
אחרי כחודשים של חיפושים מצאתי מקום טוב עם אנשים נחמדים.

עשינו הסכם ואז הגיע עניין הביטוח.
את צריכה לבטח את עצמך אמרה החונכת,
בלי בטוח חבות מוצר את לא מתחילה לעבוד, אמר איש העסקים שמשכיר לי את המקום.
ושוב התחיל העיניין עם הביטוחים,
החונכת לא ידעה איזה ביטוח אני צריכה לעשות ומי יכול לעשות לי אותו.
התקשרתי לכמה סוכני ביטוח הסברתי להם מה אני צריכה
ובמקביל התחלתי לגגל על ביטוחים כאלה.
מסתבר שיש ביטוח למקרים שמישהו חוטף הרעלה מהמוצרים שלי (חס וחלילה)
ויש ביטוח למקרה של גרימת נזק לציוד
ועוד כהנה וכהנה ביטוחים: ביטוח צד ג', ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח חבות מוצר ... כבר אמרתי שביטוח זה יום לימודים ארוך?
משעמם ויקר.
בסוף יחד עם סוכן שאני מכירה שנים מצאנו ביטוח שמתאים למצבי.

בפוסט הבא: רכישת ציוד - הסיפור של הפריזר (למעלה) וסוף סוף אני מתחילה לפתח מוצרים.
תמונה של מחזור ראשון:












הטיפ של הפוסט:
אין תחליף לקשר עם אנשים.
מאד חשוב.

יום ראשון, 3 במרץ 2013

איך מתארגנים לקראת אי וודאות כלכלית

למה בעצם בחרתי בנושא של קינוחים?
ולמה דווקא כאלה שיש בהם פחות שומן וקלוריות?
מה התשוקה האישית שלי דווקא לעסק מסוג זה?
ראשית,אני אוהבת לאכול טוב ואני אוהבת לאכול בחוץ והרבה פעמים יש לי חשק למתוק.
שנית, אני אוהבת להראות טוב ולהרגיש קלה ובריאה.
קשה לי לשלב את 2 האהבות הנ"ל.
אז בעצם אני פותחת עסק שייתן פתרון לי אישית ולעוד אנשים כמוני.

מיכה גינטר - מקצועיות שאפשר רק לשאוף אליה ואנושיות.
וקצת פרטים מההיסטוריה המקצועית שלי -
למדתי טבחות במלונות דן והתמחיתי בקונדיטוריה אצל מיכה גינטר הגדול מכולם.
חיים כהן - שבר את מיתוס השף העצבני
עבדתי כקונדיטורית במקומות שונים - אפילו במסעדת קרן המיתולוגית אצל חיים כהן.
אח"כ למדתי הנדסת מזון וגם בזה עסקתי כשנתיים




אח"כ הגעתי בעקבות תאוות הבצע שלי להנדסת חשמל ולהייטק.
Gordon Moore - החוק שהוא הגדיר אחראי לקריירה שלי בהייטק


עכשיו נחזור לסדר הכרונולוגי - ובסוף הפוסט, השם המסתמן.

אחרי שסיכמתי עם הבעל שזה רעיון טוב,
הלכנו למט"י לב הגליל (בכרמיאל).
אוריאל שיושב שם ותפקידו להפחיד יזמים, תיחקר אותי לגבי הרעיון
והחליט שהוא מספיק טוב כדי שמט"י יתנו לי לווי ועזרה בהכנת תכנית עסקית.
והעניין התחיל להתגלגל.
ובכן הגיע זמן לצעדים מעשים.
והדבר הראשון לקראת עזיבת משכורת בטוחה הוא להבין בעצם כמה כסף יש לנו.
זה נשמע פשוט אך זה דורש סבלנות ועבודה מסודרת.
התחלנו בסדרת פגישות:
עם סוכן הביטוח הפנסיוני שלי ושל בעלי כדי להבין מה קורה עם הפנסיה שלנו.
עם רואה החשבון כדי להבין עד כמה אנחנו יכולים למקסם הטבות מס.
עם סוכן ביטוח הבריאות וקופות החולים כדי להבין איזה ביטוחים יש לנו ואם אנחנו באמת צריכים את כולם.
בררנו כמה כספים יש לנו בחסכונות,קופות הגמל וההשתלמות.
בעקבות התחקירים האלו התגלו לי כל מיני דברים על כספים שמגיעים מחברות הביטוח אם רק אטרח לתבוע, על דמי ניהול שאפשר להוריד ועל כפל ביטוחים שיש לנו וכן על דברים שאפשר לקבל עליהם זיכוי במס.
זה היה כמו קורס באוניברסיטה עם המון שיעורי בית.
כן, היה שלב שבו התחלתי לתלוש שערות....

בכל אחד מהמקומות האלה ביקשתי קוד כניסה דרך האינטרנט,
על מנת שלא אהיה תלויה בסוכנים ובשעות קבלה כדי לקבל מידע ולעשות פעולות
וכמובן הכנסתי את כל הנ"ל לסרגל המועדפים בדפדפן האינטרנט.

אחרי שהבנו כמה כסף יש לנו – בנינו תקציב בייתי.


אני רוצה להגיד כמה מילים על העניין הזה.
בניית תקציב בייתי היא עניין מייגע.
העניין דורש שיתוף פעולה של כל בני הבית הבוגרים.
(מגיל 13-14 אפשר גם לשתף את הנוער בעיניין.)
ללא שיתוף פעולה אין סיכוי שזה יעבוד.
אבל בסופו של התהליך אתם משיגים שליטה מלאה על הכספים שלכם.
וזה שווה את זה.
כי כשיש שליטה מלאה על הכספים אפשר לתכנן תוכניות ולעשות דברים שאתם חולמים לעשות בידיעה שלא תכנסו לחובות.
אני מצרפת קובץ אקסל, שאני ממליצה עליו, ששימש אותי להכנת תקציב.
כל אחד יכול לשנות את הסעיפים לפי מה שנכון לו, אבל רוב הסעיפים נכונים לכלל האוכלוסיה.


דבר טוב נוסף שקורה הוא שבתהליך הזה של הכנת תקציב ומעקב אחר ביצוע, בד"כ מגלים כמה טעויות תמימות או פחות תמימות נעשות על חשבון הלקוח.
למשל בחשבון הבנק או בחשבונות הסלולריים ואפילו בארנונה ובחשבונות המים.

פינת הטיפים – הפעם בנושאי ביטוח בריאות:
  1. למי שעושה ביטוח בריאות ו/או ביטוח סיעודי – לבדוק שאין כפל ביטוחים עם הביטוח המשלים של קופות החולים.
  2. מסתבר שכאשר מממשים את ביטוח בריאות (אם צריך ניתוח), קודם ממצים את מה שנותן הביטוח המשלים של קופות החולים.ולכן ייתכן שכדאי לעשות ביטוח "משלים למשלים" שהוא יותר זולראו קישור:

  3. אם יש לכם ביטוח בריאות פרטי, ועשיתם ניתוח דחוף (כמו ניתוח להסרת תוספתן), אפילו אם לא שילמתם עליו שקל, ייתכן שמגיע לכם פיצוי מהביטוח. כדאי לבדוק עם הסוכן.

שם העסק (בלי נדר) -
  טלינקה
ובפוסט הבא - העסק קורם עור וגידים...

יום רביעי, 6 בפברואר 2013

התגובות


אחרי לקיחת ההחלטה לעזוב את העבודה ולהקים עסק,
צריך לספר לחבר'ה בעבודה, למשפחה, לחברים ולאנשים בקהילת היישוב שלי.
פשוט פחדתי לספר.
פחדתי שיגידו לי – מה את משוגעת? מה את עושה דבר טיפשי כ"כ!?
פחדתי שיורידו אותי מהרעיון.
בסוף סיפרתי – אבל ממש בסוף.כשכבר לא הייתה דרך חזרה.

להפתעתי החבר'ה מהתעשייה (היי טק) מאד פירגנו. קיבלתי תגובות בסגנון
איזה אומץ!
כל הכבוד!
אני מקנא/ת בך!
הכי עניין אותם (בהיותם אנשי הייטק) הוא מה אני עומדת לעשות ואיזה רעיון יש לי.
אני חושבת שכל איש הייטק שני חולם על היום שבו הוא יעלה על רעיון ענק, יקים סטארטאפ ויעשה מיליונים.
דוגמה למשהו שדורש אומץ

היו גם תגובות כמו:
את צריכה לעשות מה שטוב לך (שבעיני זאת דרך מנומסת לאמר: “את עושה שטויות").

אמא שלי במעשיות האופיינית לה, אמרה: “זה רעיון נפלא, יש לי כסף ששמרתי בצד, אני יכולה לתת לך אותו – לא להלוות, לתת"
אבא שלי משתדל כמיטב יכולתו לשכוח את העובדה שאני פותחת עסק ומדי פעם שואל אותי אם מצאתי כבר מקום עבודה.

וכן, היו גם תגובות כמו אלו שחששתי מהם -
השתגעת? איך עוזבים משכורת כזאת!? היית סוחבת עוד כמה שנים.


אז זהו שאני לא רוצה "לסחוב". לא כמה שנים ואפילו לא יום אחד.
אני רוצה שהעבודה שלי והכישרונות שלי יהיו אחראיים באופן ישיר למה שקורה לעסק, לשורת הרווח וכמובן להנאה מהעסק.

"איזה אומץ" – זכתה בפרס התגובה השכיחה ביותר.
וגם זו שהכי הפחידה אותי.
כי לא חשבתי שמה שאני עושה דורש אומץ מיוחד – רק החלטה.
אבל כנראה שאני עומדת לגלות למה זה דורש אומץ.
מי אלו כל האנשים האלה שיכולים לבלות בוקר יום חול על שפת הים?
יש להם בן זוג שעובד בהייטק?
עכשיו אני יושבת בבית קפה על חוף הים ביום שמש באמצע החורף וכותבת על זה.
אני שותה בירה וכותבת.
יש לי זמן,
אני לא ממהרת,
זה בלתי נתפס.

בפוסט הבא:
ארגון הכספים לקראת ההליכה לאזור אי וודאות כלכלית

יום ראשון, 20 בינואר 2013

ההתחלה

אז מה בעצם יש לנו בסיפור הזה:
מהנדסת חומרה, שעבדה בחברת הייטק גדולה ויציבה שנים רבות,
קיבלה משכורת לא רעה בכלל
והיו גם מעדנים במקררים.
פתאום החליטה לעזוב את המשרה הנחשקת וגם את המעדנים
ולפתוח עסק עצמאי.
ועוד איזה עסק!?
כזה שבכלל לא קשור!
הבחורה הזו זו אני.
והבלוג הזה הוא בעצם סיפור בהמשכים על התהליך .
הבלוג גם יכלול טיפים  עבור מי שחושב על תהליך דומה מתוך הנסיון שאני צוברת בזמן אמיתי.


שלום לקיוביק שלי

הכל התחיל ביום שבו הגעתי לעבודה, פתחתי את תיבת האימייל וראיתי מייל שנשלח מהנהלת הארגון.


זה מה שראיתי כשפתחתי את תיבת המייל באותו היום

במייל הם מציעים לי תנאי פרישה מוקדמת.
התגובה הראשונה שלי הייתה הלם מוחלט ועלבון.
התגובה השנייה הייתה להסתכל על המספרים.
התגובה השלישית לספר לבעלי.
    הוא לא התרשם באופן מיוחד וייעץ לי להמשיך כאילו כלום.
    בד"כ אני מקשיבה לעצות שלו כי הוא מאד חכם.
    אבל הפעם....

במקביל קרה דבר משונה.
שכן שלי, במסגרת נקיון הבית, הוציא החוצה עיתונים ישנים של על השולחן (שפעם היה עיתון למסעדנים ואנשי מקצוע בתחום).
ושם מצאתי סדרת כתבות על הכנת קינוחים דיאטטיים בצורה מקצועית.
העיתונים האלה שכבו על השידה שלי ולא נתנו לי מנוח.


על השולחן משנת 93 - הדליק לי נורה


ובסוף שני הדברים האלה התערבבו לי ביחד ויצרו את הרעיון הבא:
אני אעזוב את העבודה ובכספי הפרישה המוקדמת אקים עסק לייצור קינוחים דיאטטיים ובריאים למסעדות ובתי קפה.


זה לא יהיה זה...



וגם לא זה


אז איך היו התגובות? ומה אמרו במט"י? ומה אמרה אמא שלי?
כל זה בפוסט הבא שיגיע בעוד שבוע שבועיים.


בינתיים פתיחת תחרות בין קוראי הבלוג:
שם לעסק

והפרס: מי שימציא את השם הנבחר יקבל מוצר לפי  בחירתו כמובן.


ועוד נושאים בפוסטים הבאים:
  • איך מסתדרים עם פחות כסף? (רמז: עקרונות לניהול תקציב ביתי)
  • מה גיליתי כשחקרתי את עניין ביטוח הבריאות?
  • תמונות של מוצרים ראשונים
  • ועוד חוויות ואתגרים